אוצר מדרשים
א׳) כִּי אם אַמְנוֹן (ש״ב י״ג ל״ג) כתיב, לפי שבראשונה אמר יונדב בן שמעה כי אמנון לבדו מת, שלא נודע לו הדבר על אמתתו כי אמנון לבדו מת, וכשחשב בלבו אמר, אַל יָשֵׂם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל לִבּוֹ דָּבָר לֵאמֹר כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מֵתוּ כִּי אם אַמְנוֹן לְבַדּוֹ מֵת, שהוא היה ראש הדבר על אמתו, וחסרו הכתוב תיבה לפי כיעור מעשיו ומיתה משונה, לכך "אם" כתיב ולא קרי.
אוצר מדרשים
שמונה מילין דכתיבן ולא קריין: אם אמנון (ש״ב י״ג ל״ג), אם במקום (שם מ״ו כ״א), נא דיסלח (שם ה׳ י"ח), את אשר (ירמיה ל״ח ט״ז), אם כאשר (שם ל״ט י״ב), ידרך (שם נ״א ג׳), חמש (יחזקאל מ״ח ט״ז), אם גואל (רות ג׳ י״ב), ויש עוד ארבע מילין דכתיבין ישגלנה וקריין ישכבנה, וחד כתיב ובעפלים וקרי ובטחורים (דברים כ״ה כ״ז—ל׳, ישעיה י״ג ט״ז, ירמיה ג׳ ב׳, זכריה י״ד ב׳). ויש גם שנויים בין המסורה שלנו ובין חז״ל בקרי וכתיב בנביאים וכתובים (ע״ע קרי וכתיב באוצר ישראל, ועי׳ ג״כ מדרש טעמי חסרות ויתירות לעיל).